מוזמנים לבקר באתר הרשמי שלנו

דוד לבקובסקי (1906-1991) היה אמן יהודי שציוריו מתארים את חייו ואת חייהם של ניצולי שואה אחרים לפני, במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה. עבודותיו מתארות את "העולם שהיה" כפי שהוא נראה מנקודת מבטו; הוא מצייר סצנות צבעוניות מחייו בוילנה (וילנה, ליטא של ימינו) לפני המלחמה ואת ההרס שהוא מוצא שם עם שובו מבית כלא סיבירי, הן לעיר והן לקהילה היהודית שנרדפה על ידי הגולאג והנאצים. כל תיק העבודות שלו הושלם לאחר שעלה לבקובסקי לישראל בשנת 1958.

לבקובסקי עלה ארצה ב-1958 ולאחר כשנתיים השתקע בקרית האמנים שבצפת עם רעייתו רבקה. עד מותו חי לבקובסקי בצריף צנוע ודל בצפת. רוב קרובי משפחתו נספו בשואה, והוא חש כי עליו להקדיש את שארית חייו להנצחת זכרם של החיים היהודיים שנמחקו באמצעות ציוריו. לבקובסקי השתתף בתערוכות שונות, והקדיש את פעולתו האמנותית לתיאור העיירה היהודית שנחרבה וגם לתיאור נופיה ואנשיה של צפת וישראל.

יש קשר מיוחד בין ציוריו של לבקובסקי לסיפוריו של שלום עליכם, תמונות רבות שלו מתארות דמויות ואירועים ספרותיים מתוך יצירת הסופר. בציוריו, ישנו ערבוב של וילנה היהודית עם העיירה הדמיונית כתריאליבקה של שלום עליכם. במסגרת חגיגות מאה שנה להולדת שלום עליכם, הוקדשה בבית החייל בת"א תערוכה של ציורי לבקובסקי שכותרתה: "תערוכת דוד לבקובסקי: שלום עליכם – עולמו, החורבן, התחיה". במבוא לקטלוג התערוכה מתאר דב סדן את יצירתו של לבקובסקי: "הצלת דיוקנה של קהילת ישראל כדרך שנקלטה בנפשו ובעינו של מי שגדל בה ומת בתוכה, וחי אותה כשהיא על תלה, וכשהיא על חורבותיה ובא להראותה, להיות מראיה כיד ושם כעיר ואם בישראל".בכתבה שנתפרסמה לאחר מותו סיפר עליו אחד מידידיו כי "לבקובסקי לא מכר אפילו ציור אחד מציוריו, למרות שהיה להם ביקוש רב. לאנשים ששאלו אותו על כך הוא השיב, כי הציורים שהוא מצייר שייכים לכלל, לעם היהודי, ולא יכול להיות שיהיו ברשותו של אדם אחד, כי הם שייכים לרבים ונעשו בעבור הרבים".